לרקדנים יש נטייה יתרה לפציעות שריר- שלד,ממספר סיבות: בדרך כלל רקדנים מתחילים להתאמן בגיל צעיר דבר שגורם להשלכות מרובות על התפתחותם ובריאותם העתידית, שנית ישנן דרישות פיזיות הגבוהות העלולות להביא לבעיות רפואיות. שלישית, העיסוק המופרז לפעמים באסתטיקה ומראה חיצוני יכולים להשפיע על תזונת הרקדן, לעתים לרעה. בעיקר ברקדניות עלולה להווצר בעית תזונה ובעיות מטבוליות.
פציעות האפיניות למחול:הפציעות יתפתחו בד"כ בעקבות עומס יתר
בד"כ הפציעות יהיו ברקמות רכות בעקבות מתיחות גידים ורצועות,דלקת בגיד, נקעים, ושברי מאמץ. יש חשש לפגיעה בגב התחתון ובגפיים תחתונות. הפציעות בין הרקדנים הן כל כך שכיחות עד
קרוב ל90% מהם סובלים מאיזושהיא פציעה ולמעלה מ50% ישנה בעיה כרונית.
גורמי הפציעות:
קיימת קשת רחבה של גורמי פציעה ביניהם: נעלי הריקוד,סוג הרצפה, עומס של שעות אימון והופעות,חוסר בשינה ומנוחה מספקת,לחץ מנטלי ותחרות, כמו כן התנועות המיוחדות של הריקוד בהם לפעמים נדרש שקבוצת מפרקים אחת תבצע תנועות מסובכות בעוד שהשניה תשאר ללא תנועה עלולה לגרום לסיבוכים שונים.
לפי גישת הטיפול skeletal art ניתן לקבל מענה לבעיות שונות הנגרמות כתוצאה מפציעות תוך כדי ריקוד,פלג גוף עליון ותחתון, (יעיל במיוחד לשיפור טווחים בקרסוליים ובמפרק הירך לריפוי מוחלט של בעיות ברכיים) וגם יעוץ ועזרה לשיפור הטווחים והתנועה באפן בטוח וקל יותר לתועלת הרקדן.